דין תורה - למה ומדוע?
✍️ כתוב בתורה בפרשת משפטים: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", משפטי התורה שבפרשת "משפטים" ממלאים את מסכתות התלמוד שבסדר "נזיקין. ואלו הן: "בבא קמא"; "בבא מציעא"; "בבא בתרא"; "סנהדרין" ועוד. הסוגיות העמוקות הערוכות במסכתות אלו עובר לכל שיטות הראשונים המבארים אותן כל אחד לפי דרכו ושיטתו, ניצוקו אל תבניות ההלכה למעשה שיצר הרמב"ם, ואחריו הטור, ומהם אל השולחן ערוך.
✍️ ה"שולחן –ערוך" הוא החיבור הכללי אשר מקיף את סדר יומו וחייו של כל יהודי, מקומו בבוקר ועד מנוחתו עולמים. אין פרט שאין לתורה מה להביע ולחדש. אבל הסוגיות העמוקות מכל המרחב האינסופי הזה, הינן "סדר נזיקין".
✍️ עומק הנחזה לעינינו באופן מפליא, לראות איך מתוך סוגיות אלו שנמסרו למשה מסיני בעל פה לפני 3350 שנה, ונאספו למשנה ולגמרא ע"י התנאים והאמוראים, והאיך אוצרות השותי"ם למאותיהם שנכתבו הלכה למעשה בימי הביניים ועד טרום ההתחדשות העולמית והמודרניזציה – כולם מניבים יסודות הלכתיים שניתן לבסס עליהם פסקי דין בכל שאלה עדכנית שלא היתה במושגי העבר אשר מעולם, ויכולה להיווצר רק במציאות בת ימינו.
✍️ "אשר תשים לפניהם" – דרשו חז"ל: לפני בתי הדין של ישראל הדנים לפי התורה, ולא לפני ערכאות של הגוים. כי מי שדן לפני בתי דין של דייני ישראל, מודה בתורה, מייקר את התורה, חי לפי התורה ומשליט אותה על הליכות יומו. ומי שהולך לדון לפני הערכאות שדנים לפי חוקי גוים וחוקות שאינם של התורה, מייקר את דיניהם וכופר בכל התורה, והוא כמרים יד בתורת משה רבינו.
✍️ אין עבירה שמוזכרת בחומרה כל כך, כעבירה זו של הליכה לידון בערכאות. ואף על פי כן, מחוסר מודעות לחומרת הדבר, ומהיעדר נגישות לידון בבתי דין, היו רבים מאוד הולכים לתומם לבתי המשפט בכל הסכסוכים שבינם לבין אחרים. עד שהוקם בית הדין המיוחד לדיני ממונות, ויצא שמעו הטוב, והתרבו הפונים אליו מירושלים ומחוצה לה, ואפילו ממרחקים אשר בארצות שבעבר הים החלו להגיע מתדיינים, אנשים פרטיים, איגודים ומוסדות, עד שנזקקו להוסיף לו הרכבים מקבילים נוספים, ובהמשך נוסדו עוד ועוד בתי דין לממונות, עד שכמעט בכל עיר וישוב קיים היום בית דין לממונות של חוג זה או אחר מבין שומרי התורה והמצוות. ובערים המרכזיות הגדולות שבהן ציבור שומרי התורה גדול ורחב – יש עד עשרות בתי דין כאלו!
למעבר ל "יייחודיות בית דין ירושלים" לחץ כאן
חזור אל "לקריאה נוספת"
