אין זה סוד שבנוגע לכשרות המאכלים, מהדרים מדקדקי ההלכה לא לסמוך על הכשרות של הרבנות. הכשרות הרגילה טובה למסורתיים וכאלו שמספיקה להם תעודה על הקיר שחתום עליה רב. ואילו כל מי שמחפש לאכול כשר באמת בלי חששות ובלי קולות של שעת דחק וגיבובי ביטולי איסורים שונים, לא תנוח דעתו אם לא ישלם יותר עבור הכשר מהודר שיש לו השגחה קפדנית יותר על פרטי פרטים לפי ההלכה.
כך בדיוק ואפילו יותר מכך, צריכה להיות הגישה כלפי כשרות הגיטין.
מערכת בתי הדין בנויה בשביל המוני ישראל, ואין בה מענה למי שחפץ לקיים את ההלכה לכתחילה.
ואולם, בשונה מנושא כשרות המאכלים, בה כל אדם מדקדק במצוות מיומו הראשון מתוודע להבדלים בין "כשר – רבנות" ובין "כשרות גלאט למהדרין", כי כל אדם רוכש ואוכל, וכך מתוודע לנושאי ההלכה המרכיבים את הכשרות, אם במצוות התלויות בארץ בגידולי קרקע (טבל, שביעית, תרומות ומעשרות, חלה ועוד), אם במצוות הקשורות לבשר ודגים (שחיטה, טריפות, חלב ודם, סימני טהרה ועוד), אם בשאר חומרי הגלם והתבשילים (רכיבים מן החי, ביטול ברוב, יין נסך, חמץ שעבר פסח ועוד).
נושא כשרות הגיטין פחות מצוי, ואין "גירסא דינקותא" וחינוך מהבית להקפדה על כלליו פרטיו ודקדוקיו. רק אחד מכמה משפחות נזקק לנושא זה בעצמו, בגיל די בוגר, ואין מידע מהו הבדל בין "כשר – רבנות" ובין "גט הלכתי לכתחילה".
על כן באו השורות הבאות:
נושא גיטין הוא חמור מאין כמוהו, פסול חלילה בגט יתכן בגלל מגוון סיבות הלכתיות שהגט חייב לעמוד בכולן, החל מרצון הבעל והאשה לגירושין, וכלה בפרטי כתיבתו וחתימתו ומסירתו של הגט. אפילו בגלל מילה וחצי מילה שלא כדין, יתכן שיחול פסול בגט! תוצאה של גט פסול היא – שהאשה נשארת "אשת איש" לפי ההלכה היהודית, עם ולמרות שהיא מחזיקה אישור רבני חתום ומוכר של "תעודת גירושין". ולכשתינשא אשה זאת לאדם אחר, נישואיהם לא חלים לפי התורה, והינם כל הזמן באיסור חמור של אשה נשואה, וילדים שיוולדו להם הינם ממזרים, הם ובניהם ובני בניהם... לכן רק המומחים והמנוסים ביותר ניגשים לתחום כתיבת גיטין.
אמרו חז"ל: כל מי שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין לא יהיה לו עסק עמהן.
עוד פסקו הראשונים: חרם על מי שמוציא לעז על גט.
ובכל זאת, מערכת בתי הדין המחוייבת להעניק שירות לכלל אזרחי המדינה, בנויה בצורה כזאת שהם משתדלים מאוד להגיע ל-100% גירושין בין בני זוג הזקוקים לכך, (ומדובר ברבבות תיקי גירושין שנפתחים בשנה במערכת בתי הדין הרבניים), ולשם מטרה קשה זו אין ברירה אלא להקריב דקדוקי הלכה אחרים, שכולם מפורשים בפוסקים ובשולחן ערוך ונושאי כליו. ולכתחילה נערכים המוני גיטין במתכונת של כשרות בדיעבד בלבד.
העומס והלחץ גורמים לקיצור הזמן שמוקדש לנושא בירור שמות הבעל והאשה ואבותיהם, ואנו רואים תוצאות עגומות בגיטין רבים שנערכים שם. חובת המהירות גורמת לחוסר הקדשת זמן ותשומת לב מירבית לדיני הכתב, מוקף גוויל, ועוד.
עובדי מערכת בתי הדין במקצוע "עדים החותמים" על הגיטין הם יהודים פנסיונרים בדרך כלל, לאף דיין אין סמכות לערער על כשרות של עובד במקצוע עד, או לברור להרכבו עד אחר, כשר יותר. והרי בבוא כל חתן לקראת חופתו הוא נזהר ויודע למנות עדים כשרים לפי מדרגתו, כאמור בפוסקים שהעדים הם "לקיומי", וכך ממש גם צריכים לברור ולבדוק ולהזהר בחותמי גט!
אלו פרטים שהובאו כדוגמא בלבד, וניתן לפרט ולהאריך עוד ולא כאן המקום. (כל האמור, מלבד הנושאים שכבר עוררו פולמוסים רחבים על כשרותם של גיטין ספציפיים לא מעטים עקב כפיית הבעל לגרש בסנקציות שונות, התלויות במחלוקות הפוסקים, הללו מכשירים והללו פוסלים לגמרי. כפיה שנויה במחלוקת זו, החלו לנקוט להקל ולנהוג בה במערכת בתי הדין הרבניים רק בכחמש עשרה השנים האחרונות, לעומת עשרות רבות של שנים ששמרו על מסורת בתי הדין מקדמת דנא).
בעקבות הנתונים הנ"ל החלו בתי הדין הפרטיים לערוך גם "גיטין הלכתיים לכתחילה", לציבור המעוניין בכך.
✍️ קרא את מאמרו של ראש בית הדין רבי אברהם דוב לוין זצ"ל בנושא כאן
הגיטין ב"בית דין לממונות ירושלים" נערכים בהידור ועל פי הכללים הבאים:
אנו פונים לכל הנזקק לגט, להדר ולקיים את הגירושין במקום הנוח והמהדר ביותר.
חזור אל "לקריאה נוספת"